In the introduction to the Mishneh Torah, the Rambam indicates that his compilation of the entire Oral Torah is derived from a few key Jewish texts:
ואין צריך לומר הגמרא עצמה הבבלית והירושלמית וספרא וספרי והתוספתא שהם צריכין דעת רחבה ונפש חכמה וזמן ארוך ואחר כך יודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים ושאר דיני התורה היאך הוא. ומפני זה נערתי חצני אני משה בן מיימון הספרדי ונשענתי על הצור ברוך הוא ובינותי בכל אלו הספרים וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים בענין האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה
Needless to say, [there is confusion] with the Talmud itself--both the Jerusalem and Babylonian Talmuds--the Sifra, the Sifri, and the Tosefta, for they require a breadth of knowledge, a spirit of wisdom, and much time, for appreciating the proper path regarding what is permitted and forbidden, and the other laws of the Torah. Therefore, I girded my loins-- I, Moses, the son of Maimon, of Spain. I relied on the Rock, blessed be He. I contemplated all these texts and sought to compose [a work which would include the conclusions] derived from all these texts regarding the forbidden and permitted, the impure and the pure, and the remainder of the Torah's laws.
My question is: Does the Rambam solely rely on the above sources (Talmuds, Sifra, Sifri, and Tosefta) when writing his Mishneh Torah?
I am not asking about how to find the sources for particular halakhot (cf. Kesef Mishneh). I'm more curious in seeing a list of all the sources that the Rambam used for the Mishneh Torah, which may or may not include Midrashic texts, Gaonic works, and [for Yesodei HaTorah] Greek sources.
No comments:
Post a Comment