In 139:12, Kitzur writes that when a convert lights Chanukah candles, he should say "She-asah nissim l'Yisrael" instead of "She-asah nissim lavoteinu". What is his basis for this ruling? Isn't a halachically valid convert treated the same as a born Jew?
I can find several reasons to disagree with Kitzur, for example that "avoteinu" means "our fathers", i.e. the fathers of the Jewish nation, not "my fathers".
Answer
Rambam raises the possibility of a convert reciting such a variant blessing in a responsum to R. Ovadya the proselyte (ed. Blau #293) that references the Jews, rather than "our forefathers" and writes that he may recite such a variant. However, he emphasizes that he is equally entitled to recite the traditional formula that references our forefathers, (and he seems to prefer this latter option):
אבל שהוצאתנו ממצרים או שעשית נסים לאבותינו אם רצית לשנות ולומר שהוצאת את ישראל ממצרים ושעשית נסים עם ישראל אמור. ואם לא שנית אין בכך הפסד כלום מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלוית אליו אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאלו לנו ולך נעשו. הרי הוא אומר בישעיה ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל הבדילני /יבדילני/ ה' מעל עמו וגו', אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר. ודאי יש לך לברך אשר בחר בנו ואשר נתן לנו ואשר הנחילנו ואשר הבדילנו. שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות ונתן לך התורה שהתורה לנו ולגרים שנ' הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני י"י. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם. ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובם עובדי ע"ז היו במצרים נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם עד ששלח הקדוש ברוך הוא משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה לנו ולכל הגרים ושם לכולנו חוקה אחת. ואל יהא יחוסך קל בעיניך אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב אתה מתיחס למי שאמר והיה העולם. וכך מפורש בישעיה זה יאמר לי"י אני וזה יקרא בשם יעקב וגו'. וכל מה שאמרנו לך בענין הברכות שלא תשנה כבר ראיה לזה ממסכת בכוריםו תמן תנינן הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר אשר נשבע י"י לאבותינו לתת לנו. וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלהינו ואלהי אבות ישראל. וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר אלהינו ואלהי אבותינוז זהו סתם משנה. והיא לר' מאיר ואינה הלכהח אלא כמו שנתפרש בירושלמי תמן אמרינן תני בשם ר' יהודה גר עצמו מביא וקורא מאי טעמיה כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אבי לאברהם מיכאן ואילך אב לכל הבריות. ר' יהושע בן לוי אמר הלכה כר' יהודה. אתא עובדא קמיה דר' אבהו והורי כר' יהודה. הנה נתברר לך שיש לך לומר אשר נשבע י"י לאבותינו לתת לנו. ושאברהם אב לך ולנו ולכל הצדיקים ללכת בדרכיו והוא הדין לשאר הברכות והתפלות שלא תשנה כלום. וכתב משה ב"ר מימון זצ"ליב
This responsum is referenced by the Elya Rabba (676:2) who seems to rule accordingly.
However, R. Saadiah Halevi Mirkado (18th-19th cent.) notes in his Neve Tzedek (Hilkhot Megillah v'Hannukah 3:4) that Rambam rules in Hilkhot Ma'aser Sheni (11:17) that converts cannot recite the declaration on ma'aser, since it contains the words "the land that you gave to our forefathers". R. Mirkado, therefore seems to prefer that a convert similarly recite the variant formula for Hannuka candles.
It should be noted that even the Kitsur Shulhan Arukh (139:12) who prefers the variant formula concedes that if the traditional formula is recited, that is sufficient.
גר אומר שעשה נסים לישראל ואם אמר לאבותינו יצא
No comments:
Post a Comment